 |
...דבר הרב |
הנה חיים אנו בתקופת אחרית הימים, אשר מבול הטומאה הבלבול והנסיונות מציפים כל פינה ועבר, ואין לו לאדם לברוח ולהציל נפשו אלא לתוך תיבת נח
הלא הוא בית המדרש – שם ימצא נחמה לקושי השיעבוד בדורנו זה.
וכמה עמל וטורח שישתדל האדם לקדש עצמו לא יעלה בידו כי אם מעט מזער, שהקליפות גוברות מאוד ומונעות ההשגה, יצר הרע מבפנים והכפירה והפריצות מבחוץ, וחסרון כיס קשה מכולם.
רבנו האר"י בשער הגלגולים (סב.) שמה שאדם פועל מעט בדורות האחרונים יחשב כפעולות הרבה בדורות של הראשונים, ע"ש בשינוי. ומצאתי לו חבר במדבר קדמות לג"ע החיד"א (מ"א אות כו) וז"ל: "הן עתה בשגם המצא ימצא מי שרוצה להתקדש ולפרוש מדרכי העולם, אף שיטרח טורח גדול לא יעלה בידו, כי טומאות חדשות גם ישנות וכו' היו בעוכרנו, והטהרה מעכבת", ע"ש. ולי הקטן אין ספק כי רבנו החיד"א כתב את דבריו מתוך נסיונו להתעלות ולהתקדש, ואם כך בדורו, אז מה נגיד בדורנו היתום? כאשר כמעט ולא נשארה חלקה טובה שאינה מנוגעת בנגע רע, והטומאה נותנת אותותיה בכל אשר מולנו. ועוד ראיה שהדור משפיע מהכתוב "נח איש תמים היה בדורותיו" ומשמע הדור מעכב כי דורו התחייבו כליה והיא שמנעה מנח השגה ועליה, ועיין ברש"י עה"פ הנזכר, ודו"ק.
ומלבד התגברות הקליפות שבדורות האחרונים, הרי חסרון ההשגה יורגש גם מצד חסרון כח שבנשמות בני האדם, וכדאיתא בזוהר וישב (קפב.) שכל זמן שהיו הזו"ן דקדושא מחוברים יחד היו יוצאים מהמלכות נשמות שלמות המאירות כראוי, אולם כשגלתה השכינה ונפרדו הזו"ן אין כל כך כח לאלו הנשמות היורדות עתה בגלות, ע"ש. ונמצא הצמצום הוא לא מצד העובד אלא מצד הזמן, ומשל אמרתי להמתיק לחתול שראה ציפורים עפות ורצה גם הוא לעוף, הרי עניין מגוחך הוא, כך המבקש להתקדש כדרך שהתקדשו בדורות הראשונים, יוקשה עליו הדבר מצד חסרון שלמות נפשו.
ולא זו בלבד אלא גם מקום מחייתו של האדם ישפיע על התקדמותו וצמיחתו בקדושה, וכמה פעמים אמרו התלמידים "ראוי רבנו ששכינה תשרה עליו אלא שבבל גרמה לו", והיינו שמלבד התקופה וחסרון הכח בנשמה הרי גם מיקום האדם משפיע, שאם דר במקום המוכן לשלמות והמעולה להתעלות – ודאי שישיגהו ביחס לדר במקום אשר איננו כזה. ובפרט יורגש ההבדל לדר בחו"ל אשר אוויר ארץ העמים ישפיע בו, וכבר אמרו ז"ל בב"ב (קנח:) אוויר של א"י מחכים – וכתב דון יצחק אברבנל (בביאורו למיכה ט ו) וז"ל "אווירא דירושלים מחכים והמקום ההוא בטבעו נכון לחכמה ולשלמות מאוד מאוד", ע"ש. וע"ע במהרש"א לסנהדרין (לז.) ד"ה: שוררך.
וראיות לדבר זה שהמקום יעשה רושם על הלומד תמצא הרבה כי הנה איתא בזוהר וישב (קצ.) שרק אחרי שעלה ר"ח לא"י התחילו פניו להאיר, וכתב שם הרב כתם פז כי לימוד תורה של א"י מאיר פי כמה מלימוד תורה של חו"ל, ע"ש.
ובזוהר ויחי (רכד:) אמר ר"ש כמה פעמים לימדתי סודות התורה לחכמי בבל כשעלו לא"י ואני מלמדם בגלוי, והם מעלים הדברים ומגמגמים ואינם בקיהים, ואני (ממשיך ר"ש) שופט אותם לכף זכות, לפי שיראים לדבר בסודות התורה, כי האוויר הקדוש של א"י המסייע הרבה ללימוד תורה ורוח הקודש (היורד מהיכל לבנת הספיר ונושב בכל א"י) – הוסר מהם כי מקום מושבם בבבל ויונקים הם מהאוויר של הס"א (ואפילו שכעת הם בא"י נמנע האוויר הקדוש שבארץ להשפיע להם, רמ"ק) וראה עוד מש"כ שם בספר מתוק מדבש (ח"ד דף תפד והילך).
ולפי שחו"ל גורמת לצמצום במוחין מובן עתה היטב מדוע גזר ר"ש על אנשי כפר טרשא לגלות לבבל בזוהר לך לך (צו.) כדי שיעלימו סודות התורה ולא ידברום בגלוי, ע"ש ודו"ק.
ואם אל סודו תדרוש אז דע כי הטורח לעסוק בתורה ובמצוות בתקופה זאת הוא מצד שהקליפה יונקת עתה מהשכינה ואוחזת בה וכדדרש הזוהר ואתחנן (רע.) עה"פ והאבן גדולה על פי הבאר (ברא' כט ז) ע"ש.
וביאר הרמ"ק בספרו "אור יקר" לזוהר וירא (קג:) שכעת בגלות גלתה לה השכינה ממקומה שבאצילות ועניין גלותה גורר אחריו ירידה תדירה בכל יום, עד שאמרו ז"ל בסוטה (מט.) "בכל יום מרובה קללתו משל חברו". ועוד כתבהרמ"ק לזוהר כי תצא (רעט.) כי מעת החורבן התחיל העולם והשכינה עמו לרדת דרך מורד הקליפות, מפני שבכל יום יורד העולם מדרגה נוספת במדרגות החיצונים, וכל מדרגה שהיא למטה ממדרגה הקודמת היא קשה מאוד מחברתה, וזה "סוכת דוד הנופלת" שלעולם היא נופלת ויורדת, וקץ הגאולה תלוי בירידתה, ובכלותה לרדת מיד תעלה בבת אחת, ולכן בעמקי התהום שהוא משכן החיצונים שם סוד הגאולה, ומי שבקי בעומק מדרגות הקליפות, ויודע מקום בו עומדת השכינה כעת, וכמה מדרגות נשארו לה עד סוף ירידתה, וכמה יורדת בכל יום – הוא יודע ומבין עת הגאולה, ע"ש בשינוי קצת והו"ד בפירוש מ"מ לשם. וע"ע בזוהר שמות (יא.) וזה סוד הפסוק "כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו" – כשנגיע לקרקעית התהום, אז מיד "קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך".
ונראה לי בס"ד כי לזה רמזו בני מערבא בריש ברכות: נפלה ולא תוסיף לנפול עוד, קום בתולת ישראל, ר"ל: שהכינה נקראת "בתולת ישראל", ואחרי שתגיע לקרקעית התהום, לא תיקרא יותר "סוכת דוד הנופלת" בלשון הווה, אלא "נפלה" בלשון עבר, "ולא תוסיף לנפול עוד" כי יתקיים ואת רוח הטומאה אעביר מהארץ – שימחו כל מדרגות החיצונים והקליפות לעת"ל, ולכן: "קום" מיד "בתולת ישראל" השכינה, כי כשתגיע לתחתית מיד תעלה כדברי הרמ"ק הנזכרים, ואחר שפרשתי כן ראיתי שכבר הקדמוני חז"ל בספריהם ועלץ לבי.
ומ"מ לא יפטור אדם עצמו כיון שכן, אלא יעשה השתדלות עד איכן שידו משגת וכבר הבטחונו ז"ל ביומא (לט.) אדם מקדש עצמו מעט מקדשים אותו הרבה, מקדש עצמו עלה"ז יקדשוהו בעולה"ב, וכך גם עולה מזוהר שמות (יא.), ומזוהר פקודי (רנב.) וכן מזוהר וילך (רפד.) וע"ש מה עוד דרש ר"ש בעניין זה.
וכל השתדלות עולה לרצון לפני הקב"ה, ועל זה כבר הליצו חז"ל את הפסוק "כימי השמים על הארץ" – היינו מה שאדם עושה דבר קטן על הארץ, נחשב בשמים דבר גדול, ולא יזלזל בכחו כי מעט יחשב הרבה, ובפרט אם באה לו עבודתו בטורח יגע עמל וצער – עכו"כ ששכרו רב מאוד.
ועל כןזיכנו הקב"ה ישתבח שמו לפתוח אתר שיהיה הצוהר והפתח שיוכלו ישראל להיכנס לתיבת נח הנזכרת, לתפוס מחסה ממבול הטומאה והבלבול שבחוץ, ובבית המדרש הזה ניתן להוריד שיעורים בהלכה באגדה במוסר ובפרשיות השבוע ועוד, וילוו אותך בלכתך בדרך בשכבך ובקומך, כי אין לתורה שמירת זכויות וכל המפיץ הרי זה משובח, ויטול שכרו כפול מהשמים.
והנני לברך את כל מאזני השיעורים שבאתר, שהקב"ה יחזק אתכם ברוחניות ובגשמיות לעבודתו יתברך, ויהי רצון ששיעורי התורה ינעמו לכם ויעשו בנפשכם רושם של יראת שמים דבקות בבורא ואהבת התורה
.
החותם לכבוד התורה לומדיה ומפציה
הצב"י מאיר אליהו
הצב"י מאיר אליהו
.בברכה, צוות האתר
